|
ואתה תהיה לי המנגינה..
ואני אהיה שירתך..
ותכלת השמיים תהיה לנו כיפה..
והאדמה שמיכת אהבה..
ואנגן עבורך את השיר הנפלא..
אפרוט על כל מיתר בליבך..
אשיר לכבודך..
אכתוב עבורך את כל המילים...
אכתוב למענך את כל הצלילים...
וכיפת השמים זרועת הכוכבים..
תשלח חיוך אי שם ממרומים..
רוצה להיות עבורך המילים..
להיות עבורך הצלילים..
רוצה לשמוע את מנגינת קולך..
לשמוע את צליל צחוקך..
רוצה לעטוף את חום גופך..
ולשמור על אהבתך...
בתיבת הנגינה הקסומה..
כי אתה לי המנגינה..
אתה לי התווים...
ואני אהיה לך המילים והצלילים ...
כי אתה שירת חיי...
שירת חלומותיי..
אתה הוא צליל חיי... |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.