בבית אחד ליד יער זקן לא רחוק מירושלים צעקה ילדה אחת ששמה תמי
בשנתה והתעוררה מתנומתה חסרת מנוח, הסתכלה סביב וראתה שאימה
לידה, היא שאלה את אימה מה היא עושה לידה ואימה אמרה שהיא צעקה
ולכן באה, לראות מה קרה, אימה הסבירה שהיא צעקה מחלום או סיוט,
הילדה התלבשה ושאלה את אימה אם תוכל ללכת לטייל ביער, אימה
הסכימה והילדה הלכה לטייל ביער, כשנכנסה ליער הלכה לבקר את
העצים החביבים עליה.

בבית אחר ליד יער זקן במקום רחוק מאוד צעקה ילדה אחת ששמה טלי
בשנתה והתעוררה מתנומתה חסרת מנוח, הסתכלה סביב וראתה שאביה
לידה, היא שאלה את אביה מה הוא עושה לידה ואביה אמרה שהיא צעקה
ולכן בא, לראות מה קרה, אביה הסביר שהיא צעקה מחלום או סיוט,
הילדה התלבשה ושאלה את אביה אם תוכל ללכת לטייל ביער, אביה
הסכים והילדה הלכה לטייל ביער, כשנכנסה ליער הלכה לבקר את
העצים החביבים עליה.

תמי הלכה וחיבקה את העץ הזקן שתמיד נראה לה כאיש זקן כפוף
שנראה כאילו עייף מהחיים אך מלא בחיים, היא חיבקה את העץ הזקן
עד שנרדמה.
טלי ניגשה לעץ זקן ודיברה אליו, העץ דמה לסבה, היא תמיד דיברה
אליו, לפחות מאז סבה נפטר, היא דיברה ודיברה עד שנרדמה.
תמי התעוררה לשמע רעש מוזר, היא הסתכלה על העץ הזקן ולתדהמתה
העץ התעורר, הוא התחיל לזוז, ענפיו הפיחו רוח ואט אט הפכו
לזרועות, גזע העץ נראה כאילו הוא רועד מבפנים, לאחר מספר דקות
של רעידות נתלש הגזע מהאדמה ונהפך לשתי רגליים, צמרת העץ הפכה
גם היא אט אט לראש, כל הענפים התחילו בתזוזה מוזרה למרכז העץ
עד שהפכו לגוף, העץ-איש דיבר אל תמי שלנו והיא נפלה מתעלפת.

טלי התעוררה לשמע רעש מוזר, היא הסתכלה על העץ הזקן ולתדהמתה
העץ התעורר, הוא התחיל לזוז, ענפיו הפיחו רוח ואט אט הפכו
לזרועות, גזע העץ נראה כאילו הוא רועד מבפנים, לאחר מספר דקות
של רעידות נתלש הגזע מהאדמה ונהפך לשתי רגליים, צמרת העץ הפכה
גם היא אט אט לראש, כל הענפים התחילו בתזוזה מוזרה למרכז העץ
עד שהפכו לגוף, העץ-איש דיבר אל טלי שלנו והיא נפלה מתעלפת.

תמי התעוררה, הסתכלה סביב וראתה ילדה שדמתה לה מאוד, היא ניערה
את הילדה והילדה התעוררה, תמי אמרה שלום לך שמי תמי, הילדה
שלום לך שמי טלי, שתי הילדות סיפרו מה קרה להן ולהפתעתן שתיהן
סיפרו את אותו הסיפור, שתיהן שאלו אחת את השנייה על מקום
היוולדן וגילו ששתיהן נולדו באותו בית חולים באותה העיר ואפילו
לאותם הורים, הן השתתקו בהלם לרגע כשגילו שהן אחיות תאומות.

שתי הבנות הסתכלו אחת על השנייה לשמע רחש משיח לידם, נשמע קול
גבוה שאמר  "שלום לכן בנותיי, אני מקווה שלא הפחדתי אתכן יתר
על המידה, אולי תרצו לבוא אל ביתי?"
הבנות הגביהו מבטן וראו איש זקן גבוה מאוד, רק אחת מהן זיהתה
אותו, טלי קראה בבכי " סבא".
"אכן נכדותיי" אמר הזקן "אני סבכן, נפטרתי לפני שנים רבות, אבל
יש לי מקום בארץ החלומות, כי לא ניתן לי ללכת לגן העדן, שם
מקומי, כי יש עוד דבר".
ומהו הדבר הזה, שאלו שתי הבנות. הזקן ענה "יש דבר אחד שלא
עשיתי וזוהי מטרת קיומי, מטרת קיומי הייתה ועודנה להחזיר שתי
נשמות שנפרדו ומקומן אחת ליד השנייה, ביחד עד סוף כל הימים"
"ומי הנשמות, סבינו?" שאלו תמי וטלי. אתן הנשמות, יצאתן לאוויר
העולם ביחד ותצאו מהעולם ביחד"
והזקן הוסיף " שתיכן צריכות לעשות דבר מה, כדי לחזור ולהיות
ביחד אתן צריכות ללכת ליער שנמצא בארץ רחוקה מאוד, שם אתן
צריכות להשיג את אבן האיחוד, רק עם אבן האיחוד תוכלו לחזור
ולהיות ביחד כמו ביום הולדתכן אך היזהרו ילדותיי, על האבן שומר
אריה זקן רב שנים, תצטרכו לגבור על האריה ביחד, בעבודת צוות או
שלא תתעוררו לעולם ותישארו בעולם זה, עולם של חלומות ואשליות,
היזהרו בדרככן, ילדותיי, היזהרו!, זוהי הדרך שבה תלכו" הבנות
הסתכלו לכיוון שאליו הצביע הזקן וכשסובבו את ראשן כבר נעלם
הזקן.
שתיהן ישבו לצד הדרך ודיברו ביניהן על המשך הדרך, שתיהן החליטו
באותה שנייה שהן יעשו את זה, הן ילכו להביא את האבן,
במחשבותיהן חזרו שוב ושוב על כך שסוף סוף תהיינה להן אחות.
טלי חשבה "סוף סוף תהיה לי אמא"
תמי חשבה "סוף סוף יהיה לי אבא"

שתיהן קמו וצעדו בשביל שהורה להן הזקן, הן צעדו וצעדו כל כך
שרצו לנוח בצד הדרך, הן ישבו על סלע צמודות האחת לשנייה,
כשלפתע שמעו קול מפחיד, שתיהן קמו וראו לפניהן אריה גדול עם
רעמה ענקית בצבע הזהב, האריה נח לו מתחת עץ, שתי הבנות ראו על
העץ משהו מבריק, הן ידעו מה זה, ועכשיו שתיהן ידעו מה הן
צריכות לעשות, הן חככו בראשן מספר דקות, חשבו על כל תכנית מספר
פעמים והסכימו על התכנית הכי הגיונית, שתיהן התכוננו נפשית
לביצוע המשימה שתחת ידיהן, האריה עדיין לא ראה אותן,
תמי התרוממה וצעקה "אריה, אריהההההההההה"
האריה הרים ראשו שאג והחל לרוץ לקראת תמי, עוד כמה מטרים והוא
מגיע אליה, חשבה הקטנה, אך לפתע נפל האריה במלכודת שהכינו
השתיים, שתיהן רצו למלכודת וצחקו למראה האריה הלכוד, עכשיו
כשהיו בטוחות רצן לעץ הורידו ממנו את אבן האיחוד, עכשיו, חשבו,
מה עכשיו?, שתיהן החליטו להחליף פרטים, תמי  רשמה איפה היא גרה
את  מספר הטלפון את הכתובת את שמה ואת שם אימה וכך גם טלי, הן
רשמו את פרטיהן על חתיכת בד מבגדיהן ורשמו פרטיהן, החליפו
פרטים וישבו לנוח, לאחר מספר דקות שמעו שאגה נוראה מהבור בו
נפל האריה, הסתכלו לכיוון הבור וראו את האריה מחוץ לבור מסתכל
עליהן ורצח בעיניו, ואז הן ידעו שזהו, הן מתות עכשיו, הן
התחילו לרוץ הכי מהר שיכלו
מהר ויותר מהר ויותר מהר, מדי פעם הביטו לאחור וכל פעם ראו
שהאריה מתקרב עוד קצת, הן הביטו אחורה וראו שהאריה עומד מעליהן
עומד לקפוץ עליהן, כשהביטו קדימה ראו בור לפניהם, הן לא הספיקו
לעצור, אף על פי שניסו, הן רצו יותר מדי מהר ושתיהן נפלו, הן
הסתכלו אחת על השנייה ולפתע הכול הפך שחור.

תמי התעוררה מתנומתה חסרת מנוח, היא הסתכלה סביב וראתה שהיא
נמצאת בחדרה, היא שאלה את עצמה, מה היא עושה בחדרה? מה קרה
לאריה? מה קרה לטלי?, אבל היא לא קיבלה תשובה. לאחר כמה דקות
הבינה שהכל היה חלום
תמי קמה ממיטתה התלבשה בשמלה האהובה עליה וראתה שחלק מהשמלה
נקרע, איך השמלה נקרעה???
היא הכניסה את ידה לכיס השמלה והרגישה במשהו, הוציאה את ידה
וראתה שהיא מחזיקה בחתיכת בד, היא הפכה את הבד וראתה שכתוב שם
משהו, היא בדקה וראתה שכתוב שם הפרטים של טלי, אבל איך זה יכול
להיות אם זה היה חלום?

היא הלכה לטלפון חייגה למספר שרשום בחתיכת הבד.
ענו לה לאחר מספר דקות, והיא שאלה "טלי?"
הקול שבטלפון שאל "תמי?"