|
אם הכל כאן לידי
הדמיון נתפס אמיתי
נקישות צעדים במפתן לקוחים מתוך חלום לבן
לחישות וצלילים באוויר כל דבר ניהיה פתאום שיר
שעות של אור בלי דמיון ואף פעם אין מספיק שקט לישון
דמעות של לילה ראשון
ניצוצות קרני אור באוויר עם תמימות משיג רגש נדיר
חיי בתוך יצירה וסובל החלטות של מציאות עצורה
כל חיי אחוזים בידי לא נותר פה דבר בשבילי
לא מוצא פיתרון אל השקט לצלול דמעות של לילה ראשון
והטעם מר מבפנים
בגוונים של ירוק והרבה מסופר על אחוות זאבים בודדים
בתפילות שוא לכוד אל תוך מוח רדוד מספרות הפנים כאובים |
|
|
עוד לא כתבתי
סלוגן עוד לא
שלחתי שיר, עוד
לא ראיתי מי זה
האדיוט שאני לא
מכיר!
אה אהה עוד לא
קילקלתי די
הבועז והחברה
יורדים פה לחיי
אה אהה,
נראה לי שאני
מוקף,
אני מתנתק מייד
וממציא לי שם
חדש!
לו יהי, בשיר
לאדיוט
מהטכניון,
מוגש כמחווה של
רצון רע, ודוגמא
לאיך מבצעים
מחאה אמיתית
בבמה!
זה פשוט יותר
מתוחכם יותר
ועושה פחות רעש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.