|
העשן, חותך את העיניים לשניים
הכל כל כך מעורפל
ולא מחפש שום הגיון פשוט.
אנשי הברזל ומוחות המתכת
איך הם לא קולטים?
מוחם המעוות, מותם הנשלט.
אני יושב מולם, על ספה של עור אדם
מעביר ומעביר
מכבה ומדליק
והם, הם עושים אותו דבר
הכתוביות שלי עולות, הסרט שלי נגמר. |
|
|
אתה יכול להיות
יוצר מוערך שכל
יצירה שלו
מומלצת בבמה, עם
200 מנויים,
ולהיות שנה וחצי
ברשימת היצירות
האהודות, אבל
בסוף תמיד תחזור
לאיפה שהתחלת.
לכאן, לריבוע
הקטן והכתום
והמסריח הזה,
לכתוב סלוגנים
שתהיה בר מזל אם
מישהו בכלל יטרח
להעיף בהם מבט.
בלונדה בהלם
חוזרת לשורשיה
השחורים, ועכשיו
באמת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.