ליסה רז / כשמילותינו יהפכו לגוף |
הזמן יעצור מלכת.
ודפי ההסטוריה יפלו,
כעלים מוכי שלכת.
כשגופותינו יצרו מלהכיל,
את כל אשר נאמר.
האופק יאדים ויכחיל,
ויסתיר את המחר.
וביערות העד הגשומים,
כבר לא נמצא מסתור.
כממטרים מוכי רוחות,
נמלט ממחוזות הקור.
כשמילותינו יהפכו לגוף,
האויר נשימתו יכלא.
וילחש לרוחות להחריש,
למול עוצמתה של מילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|