איך ניצחו אותי במשחק שלי...

"אפשר לקחת את זה אחרי שתגמור?"
הרמתי את המבט שלי כדי לראות למי שייך הקול היפה הזה, והיא
הייתה יפה לא פחות מהקול שלה... שיער שחור גולש, שחרחורת, עיני
דבש מהממות וגוף שרק מלהסתכל עליו היו לי צמרמורות, מסוג
הבחורות שאתה יכול לראות את כל הקימורים של הגוף שלה גם כשהיא
עם בגדים, והיא הייתה כזאת. כובע תכלת של NY, חולצה צמודה שלא
הותירה הרבה מקום לספק, וג'ינס צמוד ומשופשף.
"אם את מוכנה לחכות שתי דקות", עניתי לה... בדרך כלל הייתי
זורק לה איזו יציאה על ה"תגמור", כמו שאני תמיד אוהב להפוך
משפטים של דו-משמעות, אבל במקרה הזה עצרתי את עצמי, משום מה
חשבתי שזה לא היה במקום...
"אתה גומר כל כך מהר?" היא שאלה לי וקרצה, ואני השתתקתי, סוג
של שוק... "לקרוא, אני מתכוונת..." וקרצה שוב. הנשימה חזרה
אליי, התעשתתי וחייכתי, ומיליון פנטזיות, מחשבות ודמיונות רצו
לי בראש בחלקיק שניה שלקח לי עד שעניתי לה "בטח, לקרוא, אני
עושה את זה מהר".
"אני מקווה שיש דברים שאתה עושה לאט". למה את עושה לי את זה?
אני יודע שזה רק טיזינג ולא יותר! אני מכיר בחורות כמוך, עם
לשון חלקלקה שיכולה לגרום לכל בחור להשתגע עוד לפני שהוא נוגע
בך, אבל אני לא מתכוון לשחק את המשחק הזה, אני יודע איך הוא
הולך להיגמר! אני לא כמו כל הבחורים, אותי לא תצליחי להפיל!
"ברור, לוקח לי הרבה זמן לעשות כביסה, למשל". חחח... הכנסתי
לה! עכשיו נראה אותה!
"למה לוקח לך הרבה זמן? אתה עושה ביד?" עכשיו היא כבר לא קרצה,
היא התחילה לחייך חיוך ממזרי... אני לא מאמין! בפעם הראשונה
בחיים שלי אני מנסה להתחמק משיחה עם קונוטציות מיניות, ולא
משנה מה אני אומר, היא מחזירה אותי לזה! היא מנצחת אותי במשחק
שלי!
"לא, יש לי מכונת כביסה בבית", מה היא יכולה לומר על זה?
בזווית העין ראיתי מישהי שישבה ליד, מסתכלת לכיוון, ומחייכת...
המין הנשי עושה קנוניה נגדי בתור לרופא? מה הולך כאן? בדיוק
עברתי לקופת חולים חדשה בסניף חדש, אחרי שאת הסניף שלי סגרו
ליד הבית והייתי צריך ללכת למקום אחר. פעם ראשונה שלי שם. בסך
הכול רציתי לעשות בדיקת דם, דברים כאלה לא קורים ככה, במקומות
כאלה, זה לא סרט כחול.
"יש לי הרגשה שזאת לא המכונה היחידה שיש לך בבית", עכשיו עוד
אחת התחילה לחייך מאחוריה, ואני התחלתי להיות אדום ממבוכה, אני
לא רגיל לזה... היא פשוט הייתה כל כך גאה בעצמה, וזה עצבן
אותי, אבל מה כבר יכולתי לעשות? היא הייתה כל כך מדהימה, שלא
יכולתי להתנגד לה, אפילו שניסיתי. והיא זיהתה את זה, כמו כריש
שמריח דם, ונעצה בי שיניים עם כל משפט שכזה.
"כן, יש לי גם מכונת תפירה", זהו, Back to my old self, התחלתי
להשתחרר ולחייך גם אני... טוב, די, היה נחמד, הבנו את העניין,
Can we move on already? התור שלי גם ככה אוטוטו עמד להגיע.
"נראה לי שלא רק המכונה אצלך תופרת"... עכשיו היא כבר צחקה,
עכשיו שמעתי בחורות צוחקות מכל הכיוונים, הרגשתי כמו באיזור
הדמדומים, כמו בסיוט ארוך ומתמשך, כאילו אני בחלום, עירום מול
הכיתה שלי, בגיל עשר, כשכולם צוחקים עליי, אני רוצה להתעורר
כבר!
מה אני אומר לה עכשיו? איך אני יוצא מזה? איך אני מציל את
כבודי? חיפשתי, לא היה לי הרבה זמן אבל חיפשתי בכל הכוח, חייב
להיות לי משהו! אני האיש של המשפטים האלה! אני המאסטר! בטוח
אני אמצא תרופת נגד! "אני לא באמת תופר, את יודעת, זאת הייתה
בדיחה", חשבתי שהרצינות שלי תשתיק אותה, ואת הבחורות שישבו
מסביבה, קיוויתי לפחות...
"עכשיו אכזבת אותי, דווקא בניתי עליך שתתפור לי כמה דברים",
לחץ הדם שלי עלה עם כל חיוך, עם כל קריצה, עם כל רגע של שתיקה
ומבוכה, והתחלתי להסתכל מסביב בעצבנות... בטח שיש לה בטחון, יש
מסביבה בחורות, ואני לא רואה אף בחור שיתפוס איתי צד... נשמע
כמו פנטזיה, אבל הייתי עם היד על התחתונה, ולא ראיתי איך אני
יוצא מזה... יאללה, שיגיע כבר התור שלי! אני מחכה כבר חצי שעה
יותר מדי! כבר באתי לצאת החוצה ולשאול מה קורה עם התור, כשהיא
פתאום באה אליי ואמרה:
"אני מצטערת שהבכתי אותך, אפשר לפצות אותך איכשהו?", המממ...
היא נשמעה לי רצינית, היא כבר לא חייכה, מה היא רוצה ממני
בדיוק? "לא כל כך הבכת אותי, פשוט תפסת אותי קצת לא מוכן, ואין
על מה לפצות, לא קרה כלום". זהו, יצאתי מזה גדול, רק שתתן לי
ללכת...
"דווקא כן קרה. קודם כול, אני אתחיל בזה שאני אגלה לך סוד קטן,
ואחרי זה אני אתן לך הפתעה", אם לא הייתי לבן עד אז, בטוח
שהחלפתי צבעים עכשיו... באיזה סרט אני נמצא? בלעתי את הרוק
ואמרתי: "איזה סוד? ותלוי איזה הפתעה, אני אוהב רק הפתעות
טובות".
"קח את הפתק הזה, ותסתכל מה כתוב על הדלת מאחוריך", אמרה,
חייכה, והלכה עם עוד בחורה, שהייתה מדהימה לא פחות ממנה, כנראה
חברה שלה או משהו.
פתחתי את הפתק, והיה כתוב בו:
"אתה פשוט בחור מדהים, אני מסתכלת עליך כבר רבע שעה ולא מורידה
ממך את העיניים, אני שמחה שטעית בחדר והגעת לכאן, אחרת הייתי
מפספסת אותך, וזה היה כל כך חבל... אני רוצה שתתקשר אליי הערב.
קוראים לי דנה, דרך אגב. אני וחברה שלי עדי מחכות לטלפון שלך,
אני אראה לך שאני לא רק מדברת, ומצטערת על מקודם, אני אפצה
אותך כמו שצריך..."
הסתכלתי על הדלת מאחוריי, והיה כתוב עליה:

ד"ר מיכאלי, רופא נשים