מרים אוצ'רטיאנסקי / פריזמה |
ותפחתי ותפחתי
עד שלא הייתי עוד
אלא כתם גדול.
וכשזרמתי על המדרכה,
בשלולית שפכים ירקרקה,
היו שדרכו עליי,
היו שירקו עליי,
היו שרבצו בשתיקה.
סכיזואיד,
אנדרואיד
איה אתה
עייד?
היכן את אאידה?
למרות
או
בגלל שאינך יודעת
מבטך להסית-
זכרי את החורף
טפחי געגועייך לאביב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|