בכיתי
מתוודה
כבר לא בכיתי שנה ועכשיו אני בוכה
טיפשה!
שונאת חלשים, בכינים
שונאת אותה, את הזונה!
החולשה!
שוב ושוב תוקפת אותי,
עוקפת מאחור, תוקעת סכין
כואב לי ואני צועקת
לא אבכה, לא אבכה...
רק על שורות אלו חוזרת
לא תנצחי,
לא הפעם
כלבה!
הריב נמשך כבר שנים בין שתינו
אבל מה לה?
אין לה כל מעשה, רק לתקוף אותי אוהבת
היא עורבת...
מחכה...
אם פתאום אהיה בודדה
היא והבן זונה השני!
העצב
הוא רק מכה
פעם אחר פעם
כמו שעון קוקייה
לא מפסיק
לא נמאס
הם משתפים פעולה
העצב מכה מכות חזקות אחת אחרי השנייה
והבטן שלי מתקבצת ואני מרגישה מתפרקת
ואז היא בא,
נותנת קפיצה
מדלגת לאיברי
בכזו גאווה
הנה היא,
אני רואה
השרמוטה שוב חזרה
אך לא אבכה יותר, לא רוצה!
זאת הייתה הפעם האחרונה
לבכות אפשר רק פעם בשנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.