|
ירח זורח מעל ים המוות
ובמים רוחשים חיים
הבהובי סיגריות בוערות
מרחפים כשפיריות
על פני המים הזוהרים
ידיים בלתי נראות
מושטות אליי,
משוטטות עליי
נוגעות לא נוגעות
מלטפות את ירכיי.
קולות צוחקים עולים מן החשכה
שברי מילים מהדהדים בינינו
מישהו מספר בדיחה
מישהי משחררת צווחה
מי מלח צורבים את עינינו
וידיים מטיילות עליי
מבעירות אש בין רגליי
מסתתרות בחשיכה
שלו? שלה? שלי? שלך?
אל תפני מבטך לאחור
פן תהפכי לנציב של מלח
ים המלח
ים המוות
חיים.
|
|
|
כל פעם שאת
אוהבת את התל
אביבי שלך, את
אוהבת את זאת
שהתל אביבי אהב
שאהבה את
הירושלמי שאהב
את החיפאית
שאהבה את
האשדודי שאהב את
את הגן יבנאית.
(ואתם יודעים
איך זה גן
יבנאיות.)
המלגזן הזועם
מסביר למה לא
כדאי לאהוב תל
אביבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.