כל הצבע שלך נעלם
יחד עם הבגדים הצבעוניים
והאהבה והשמחה.
חרוכה וצרובה,
אדומה מן הדם, שחורה מן האפר,
האשמת אותם.
ניסית לרמוז, להגיד,
שדי מספיק!
אבל הם לא הקשיבו,
נתת סימנים אבל הם לא ראו,
הם המשיכו,
להרוס ולהשחית,
להתעלל ולנצל אותך לטובתם.
הם השמידו אותך ולא היה להם איכפת
הם שרפו, שינו אותך,
ועשו בך כרצונם.
נתת פקודה,
ומתוך הלהבות הוא יצא,
צל מוקף באש,
הרג את כל מה שנקרה בדרכו
ולא השאיר אף אחד בחיים.
הם התחננו לסליחה, התפללו וביקשו מחילה על חטאיהם.
אבל לך לא היה איכפת כבר.
נקמת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.