יש לי נפש שעשויה מרציפן מתוק ורך,
עטופה בנייר פרצלן אדום ומבריק.
היית רוצה לאכול אותה
אם היית יכולה לראות.
היית מקלפת את העטיפה
ומקפלת אותה בעדינות,
מניחה אותה בצד
ומתחילה ללקק
את הנפש הסנכרינית שלי.
אחרי זה היית מכניסה אותה לפה
ומוצצת לאט לאט
והיא הייתה נמסה בפיך
והופכת למתוקה יותר ויותר.
אחרי שתגמרי את
תנקי את הפה
במפית לבנה
ואת העטיפה תכניסי למגרה
שתהיה ריקה
רק בשבילי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.