(מוקדש למעיין ספיר ז"ל)
חושך ברחוב,
נערה צעירה
פוסעת לה בדרך אל העיר
היא הולכת לאט
ומזמזמת לעצמה
פזמון חוזר של איזה שיר
מעליה בניינים ישנים,
מתחתיה שביל עפר צהוב
הירח והכוכבים
מאירים לה את הרחוב
השעה היא שעת לילה
היא הולכת לבדה
ילדה כל כך יפה
היא התלבשה יפה
כי היא הולכת לראות
נערים ונערות בני גילה
זהו גיל שבו הכל מותר
גיל תמים ויפייפה
שם כולנו היינו
ושם אולי נהיה
גיל של שובבות
ורוח נעורים
גילוי עצמי וסקרנות
ומבטים תמימים...
עוד מעט היא מגיעה
אל הרחוב, אל החברים
היא רק צריכה לחתוך כאן
בין הבניינים
מאחריה צעדים
שהיא לא שומעת
אישונים מתרחבים
והיא לא יודעת
טירוף מוחלט מלווה אותה במבט
ילדה כל כך יפה
שציפו לה עתיד כל כך מזהיר
צועדת אל מותה
בדרך אל העיר
------
הטקסט של השיר הזה התפרסם לפני כחודשיים בשם "פרח שנקטף",
כאן בדפיוצר שלי, ויש לו המשך. לשירהזה לקחתי רק כמה בתים
ממנו.
גיטרה, מפוחית ושירה- אנוכי |
