מציירת פורטרט של תנועותייך
מברישה את שדייך בסגול עדין
מנקה אותך בעדינות בובתית.

מבהיקה אותך לקראת המכירה
לקראת הצורך לבחור את מה
שעדיין לא החלטתי.

מלבישה אותך בבגדי מלכות
שנשכחו בחדרי מאותה האחרת
ובעינייך מציצה דמעה סוררת
שממאנת לצאת ולהודיע.

לחייך נאדמות מכעס מתבייש
מרימה את ידיך כדי לסטור
ואת אינך יכולה, רועדת, מזועזעת מכוחך
את עומדת נפעמת.


ליבך מרעיד אותך
והקור מעמיד פטמותייך
בורחת החוצה ממני,
מסלקת בגדים סוררים.

נעמדת בגשם ורוח מרטיבה את
פנייך וכל כולך עד כדי הנאה רוחנית.
בוחרת לברוח כדי שיהיה קל לך,
להתעלם מנשיות לידך.

נועצת פגיון בליבי הקודח
כדי לחדש זיכרון הדברים.

צוואתי מוכנה וכתובה יקירה
הן שלטת בכל, גם בי השולטת
והן הכל תקבלי מתוקה
גם אם מותי שלי ישלם אף על זאת.