|
כמוסות הזמן סורגות שרידי חלום ישן
בוהה בבבואות חיי בצוהר לבי הקטן
היש סיכוי שאוכל להשיב גלגל חולף
כדור זכרונות נושנים את מוחי אופף.
טווה לבי מרבד שעות מאושרות
רגעים מאושרים, רגעי מהמורות
משי חוטי הלב נוצר הרגשות
ביטחון,חריצות ואפילו חששות.
זוכר בתוכי הדי הקול
אור שאמר שאוכל הכל
זוכר עלומים רעש וצבעים
אנשים שפשוט נהנים מן החיים.
רוצה לראות את המחר
לשמור עליו מכל משמר
לזכור את כל שכבר עבר
אם לא היום אפשר מחר.
עד מתי אמשיך לחלום
עד מתי אוסיף לרקום
כמו כולם אני אדם
חי חיי ואחר נעלם.
כמה זמן אוסיף לשגות
עולם הזוי מלא תהיות
הלילה הבוקר נראים אותו דבר
קם אדם בבוקר חצי יום עבר.
היכן אבדה לה התמימות
ההיה זה רק זכרון ילדות
לאן נפנה איה נלך
אלי תסביר לי מדוע ואיך.
רוצה לראות את המחר
לשמור עליו מכל משמר
לזכור את כל שכבר עבר
אם לא היום אפשר מחר. |
|
|
באתי לכבלים
אמרתי להם יש לי
רעיון גדול,
ענק, גאוני!
"מה?"
שאלו.
והתחלתי במצגת:
מכירים את המסך
הזה בנתב"ג, זה
שכל מי שמגיע
לארץ מצולם שם
ומוקרן לאולם
מקבלי הפנים?
איזה גדול זה
יהיה אם זה יהיה
ערוץ בכבלים
נטבגTV
הם אמרו לי שאני
אתכנן לוח
שידורים לקיץ
אבל שיהיה
אינטראקטיבי
בני סלע, חי
בפלורנטין חולם
על ניו יורק
סיטי...
ושר שירים... מה
לך עשיתי...
לה לה לה לה לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.