הוא עמד ליד הים הגדול ידיו היו בכיסיו הוא נעמד ממש קרוב אליו
לאוקינוס הגדול הזה אהבתו לים הייתה עצומה ועוד שהייתה איתו
שעות יכלו לשבת שם ולהסתכל ככה בלי שום סיבה
כשהלכה לה הלך משהו איתו כל עולמה היה עולמו כי תחת השמים האלה
לא היה לא אף אחד עכשיו חוץ מהים
הגלים היכו בחוזקה על קו החוף נטיפי מים ניגרו על פניו המעיל
שעל גופו לא סיפק את בדידותו היה באמת קר כמו שאמר החזאי אבל
הוא רצה להיות בים ולא עניין אותו הקור השמש השקרנית נטתה
לשקוע ואחרוניי הגולשים כבר נראו עוזבים את החוף הוא התיישב לו
שם בלי תזוזה עיניו היו ממש ממוקדות רק על קו המים ועברו
להתמקד רק על ריבוע קטן ממנו לא זז
הגלים היכו בכוח שערו ממש היה רטוב עיניו ופניו צרבו משטף
הגלים
עם המלח אך ראשו לא זז וגופו לא התכווץ
דמעות החלו לזלוג מעיניו דמעות גדולות כאלה שיש בהן מן בכי
חרישי עמוק הוא רצה להתפרץ כל כך חזק שרק הים יכל לספוג
גשם החל מטפטף משתתף בצערו מנסה לנחמו והוא עדין יושב מכווץ
ומרגיש את השמים הגלים ובכלל כאילו כרגע כל העולם נעצר רק
בשבילו בשביל לנחמו
הירח כבר יצא והוא עוד מכווץ אנשים כבר חבוקים אהובים וחולמים
אך בשבילו אשמורת שנייה היא עניין של מה בכך
כוכבים מנצנצים ונופלים בשבילו כמתאבדים לבקשות מתחננים להעירו
ושוברים מוסכמות של הירח השליט אך עיניו עדין ממוקדות ולא
פונות אל העולם
והנה כבר עמוד השחר מבצבץ לו במזרח וכמעין מרוץ שליחים משחרר
את הירח לדרכו והשחר רק עולה והוא עדין מכווץ מתיישב למערב
ובקול חנוק מבקש רק עוד פעם לראותה אך השחר לא עוצר השמים
מתבהרים והשמש מרכינה ומבין שהעולם ממשיך וגם היא בעולמה אך
קשה לו כל כך כי חוץ ממנה יש לו רק הים
כך משלים עם מצבו וממשיך לשבת כל היום ומסתכל על הגלים שבאים
ומשתתפים בצערו אך הם נשברים כשרואים את מצבו
ומבקשים את אבי הגלים שיגיע ויכה כך ישב כל יום עד שיבוא הגל
הגדול הגל שחיכה לו הרבה זמן וישטוף אותו הוא יעלם ואם יהיה בו
הכוח הוא יחזור לחיים חדשים ממש כמו בראשית