אוהד עשור / רפיון |
אשאלה לפשר ואיננו
ובו תמונת ימים קרובים
ושנים רחוקות
אותן שוזרת מחט
של חיבוק ידים
ואכילת הבשר
מה אדבר אל הרצון
והוא רגש
משוך הגופה, שוטה שבעולם
אללי
כי קרוצי חומר אינם
מבינים
עקימת שפתיים וצליל הגה
מי יתן תנומתי
עד בואך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|