|
נשאתי עיניי אל חזיון
אשאלה לפשר ואיננו
ובו תמונת ימים קרובים
ושנים רחוקות
אותן שוזרת מחט
של חיבוק ידים
ואכילת הבשר
מה אדבר אל הרצון
והוא רגש
משוך הגופה, שוטה שבעולם
אללי
כי קרוצי חומר אינם
מבינים
עקימת שפתיים וצליל הגה
מי יתן תנומתי
עד בואך |
|
|
היום ראיתי את
בן ארצי מסתובב
בעזריאלי.
צעקתי לו "בן!
בן!"
ופתאום ניצב
מולי איזה תימני
עם זקן ארוך
ומגבת על הראש,
ועושה לי, "אנא
בן, בן לאדן,
שו?" יעני, מה
רצית?
אמרתי לו: דהה,
אולי לא
התכוונתי אליך,
אלא לבן ארצי,
מי אתה בכלל?
עכשיו זוז לי
מהדרך, אולי אני
עוד אספיק לתפוס
אותו ולבקש
חתימה.
בלונדה בהלם
משחזרת כיצד
ירדו 25 מיליון
דולר לטמיון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.