ימים שלמים היא ישבה בחדרה,
לא ידעה מה טוב מה רע,
ישבה חלמה בהתה,
בין שמיים ים הר גבעה,
היא הופיעה מולה,

מחייכת ...
חושפת זוג שפתיים,
חורצת לשון מול פנים,
ילדה שובבה קטנה,
לוחשת בלי בושה,

אוהבת אותך,
אותי ?
איך זה קרה?
כן אותך ילדה,
את היא המתופפת הקטנה...

שירי לי שיר,
לא עצוב,
לא שמח,
לא מנגינה ישנה עתיקה,
לא מנגינה היוצאת מהנשמה,
שירי לי את שיר המתופפת הקטנה,

היא חשבה רק עוד שניה,
הסתכלה בה ושאלה?
התצטרפי אליי אל זו הנעימה?
או רק תציצי מתחת לשמיכה..

היא חייכה ולחשה,
שירי לי ,
נגני רק עבורי,
חייכי רק בשבילי,
צחקי ילדה..
ואל תשכחי,
שאת היא השירה שלי..

ופרחה לה..