|
מנגינות הומות בתוכי
מילים הופכות סולמות ותווים
כל אות ועיצור
מולי מרקדים
ועולמי
לעולם איננו דומם.
אני רואה מול עיניי
בחזותיות מרשימה
כל מילה הנאמרת בחדר
כותרות כותרות
ממלאות ראשי
מתחברות לתווים
המרקדים בתוכי
כל פרידה מתנגנת בי חרש
ושמחה הולמת באוזני מבפנים
למרגלות השתיקה
אקבר ככולם
אולי אז
תהיה לי מנוחה. |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.