|
אני בוחרת להניח אותך בצד
ולהמשיך בדרכי
כתינוק עזוב על
מפתן זרים
אניח אותך בשבילים נסתרים.
אני בוחרת לנשום עמוק ולקוות
שהאוויר יביא איתו רוח חדשה.
אך אני יודעת
כמו שרחם אם אינו יכול לשכוח
כך גם ליבי. |
|
|
"סרק!
סרק!
סרק!"
-"הומאז'",
2001,
אמן ללא שם,
שמן על בד,
מוזיאון הפירה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.