|
לזכר חברתי ורד צור
א) יש לי חלון שרואים בו הכל /
ועם קצת דימיון את מוזמנת לבוא /
ואל תספרי לי שאין לך קצת כח /
ראי בוא תיקוה לימים הקשים /
פזמון-
ואם את רוצה את מוזמנת לקפוץ /
ולראות איך פורחים ניצנים /
איך עצב הופך כאן לנתינה /
ואיך החיים משתנים /
ב) יש לי חלון שמשקיף אל מפל /
רואים שם איך ילד נושף משאלה /
ואם את גם תרצי אז אימרי זאת בקול /
ראי שם תקוה לימים הקשים /
פזמון-
ואם את רוצה את מוזמנת לקפוץ /
ולראות איך פורחים ניצנים /
איך עצב הופך כאן לנתינה /
ואיך החיים משתנים / |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי הלכו
לים, היה דגל
שחור אז הם חזרו
הבייתה.
באבא ציון בגרסה
משלו לאגדת ילדי
בערב מספרי
סלוגנין של
אגודת הפציפיסטי
שמקום כתיבתו לא
נודע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.