אני לא זוכר
מה אני זוכר ממך
כשאת באה, זה תמיד חולף
כמו כוכבים שנופלים
על רכס ההרים
ונעלמים בים
ככה גם את
באה אלי בחלומות הלילה
בין הטיפות האחרונות של הגשם
לאור הראשון של הבוקר
אז אני מתעורר
לא זוכר אם אלו פנייך
אם ידייך הם אלו שנשלחות אלי
שומע את הקולות, לא זוכר אם זה קולך
ואת תסעי בבוקר הרחק
השיר יהפוך לגעגוע
והזמן יתנחם בעצמו
כמו היינו שני זרים
שמעולם לא נפגשו
אני לא זוכר
מה אני זוכר ממך
על האדמה, עקבות של בוץ
על המראה, יש אדים
ובינינו, התרחשויות שהפכו לסיפורים קצרים
סיפורים נטולי גיבורים
למדנו את הנוסחה
העלבון ואז ההדרן
כמה מחיאות כפיים אנחנו צריכים
כדי שנוכל לאהוב בלי התנאים
ואני לא זוכר
מה אני זוכר ממך
אולי את הפנים, העיניים,
אולי את הדמיון שיצרתי דרכך?
מכול המטען, למדנו להדחיק
וכשאת באה, הכול כמו נשכח
ואני חוזר אל חדרים קטנים בתוכי
לשמור את הפרטים
אותם יום אחד אאוורר
ואז אנסה שוב לזכור
מה מהם שלך
ומה מתוכם אני זוכר בעצמי