כאשר הגעתי אלייך
סוף - סוף
את ה"טוי-בוי"
הגשת על מגש כמנחה
את עצמך
פרסת לפרוסות עבות וגסות
עם קליפה שרופה וקשה.
נעצתי שיני
ובאחת נשברו כולן
ומאחר שאמרת:
"אני אוהבת את זה קשה וזמין"
נותר לי רק ללוש אותך בפי
כמו סבא דוד מבית האבות
שלא מוותר על פרוסת לחם שחור
עם הקליפה כמובן,
לפני השינה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.