גיל יוחננוב / עד בוא יום חליפתי |
תוהה, אולי אף חושש, ולרגע משתוקק
על שהייתי שמח, עצוב, ואולי אף כאוב
על הרגעים היפים,
אותם אקח איתי עד בוא יום חליפתי
הצחקוקים, הגעגועים, לאותם הימים
ילדות בלתי נשכחת, על אדמה רכה ולחה
על הדשא הירוק שכעת שינה צבעו
על הנדנדה שהוסיפה לכת
על עולם מוזר, שהרחיק כנראה לכת
והדנדנה שכעת נגנזה
והאדמה שכוסתה בעלי שלכת
עולמי, שהוסיף עוד לכת
ועננים אפורים, שהמטירו גשמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|