רציתי לכתוב משהו לסדנה ה-58, אבל הנושא נראה לי עייף טיכו. מה
כבר אפשר לחדש בסכסוכי משפחה אחרי כל כך הרבה טלנובלות ואופרות
סבון (אולי מישהו מוכן להסביר לי מה ההבדל ביניהן?). ויתרתי,
אלא שאז פגשתי את נכדתי בת השש-עשרה והיא סיפרה לי את הסיפור
שמובא כאן כלשונו.
אז-בוא, אנ-ספר לך סיפור כזה, על קטעים בתוך המשפחה כאילו?
אז-זה היה בסוכות כזה... האלה שמצד הדוד של אימ-שלי מאשדוד? הם
באו עם כל הילדים המפגרים שלהם? והתחילו לעשות מהומות? אז
האב-שלי מה זה כעס? ואימ-שלי רק אמרה שזה בגלל שהוא לא סובל את
המשפחה שלה? אבל זה לא בדיוק...
אנחנו קישטנו את הסוכה... מה אגיד לך? חבל על הזמן. אתה יודע,
כאלה שרשרות כאילו? ופנסים, מגניבים, מכל מיני מלמלות, וג'ננות
מג'וננות, ומדבקות צבעוניות כאלה? והכלב כאילו?.. הא, איזה
כלב? זה ככה: נכון דוד של אימ-שלי, ויקטור? אשתו? האח שלה? זה
מהמספרה? הפועל שלו? הבן שלו? מה זאת אומרת? הבן של הפועל שלו?
אז הכלב שלו? או, זהו. התחיל לחפור בסוכה, כאילו? ועשה צרכים,
אתה יודע... קקה, פיפי. אז דוד ויקטור, עם אשתו, הצפלוחה הזאת?
חשבו שזה קטעים, יעני דחקות. כאילו שללכלך על הסוכה שלנו
המ-ד-ה-י-מ-ה, זה צחוקים. אז אב-שלי, עלה לו הסעיף, ורצה לנפנף
אותם כאילו? והיו צעקות, אבוג'ארס רציני, ואז הבן של דוד
ויקטור. מאיפה בן? נכון דוד של אימ-שלי, ויקטור? אשתו הפוסטמה?
אז יש להם בן... לא פוסטם בכלל, כוסון גזעי משהו-משהו, הוא לקח
לי את היד, ואמר ''בואי ניג'דנן קצת ככה''. אז הלכנו לאחורי
הבית, והוא צירפת אותי עד שכמעט התעלפתי, סוף הדרך? מה זה
צירפת... אתה יודע, ככה עם הלשון, כאילו? אתם זקנים, בטח אף
פעם לא הצתרפתת עם סבתא? אז הוא קשקש לי באוזן, למה קשקש? מה
אתם יודעים? זה כמו להגיד סוד כאילו? אבל ללקק את הביפנוכו של
האוזן? ובדיוק שלא הצליח לפתוח את הסגר על החזייה כאילו? ונהיה
לי חם? אב-שלי הלך להביא שרשרת לקשור את הכלב, איזה כלב? נכון
דוד של אימ-שלי ויקטור... נכון... אני רואה שלמדת משהו. והוא
תפס אותנו על חם, והייתה לו כבר השרשרת של הכלב ביד? איזה כלב?
נכון ויקטור... זהו. אז רצה לרסק לכוסון את המשמו שלו, ואני
צעקתי שחבל, שזה בזבוז לקלקל לכוסון מדהים כזה את המשמו. אז
הוא, מה כאילו? הוא, האב-שלי, הסביר לכוסון? כן, הבן של
ויקטור, דוד של אימ-שלי ואישתו הפרחה... לא, אין לו שם, אתה
יודע לכוסונים אין שמות... בסוף לקח אותו לשיחת מוטיבציה:
אב-שלי, כאילו, את הכוסון הזה? ''קודם, יא חרמן בן חרמן, תשלם
עליה סרט, אחר כך תשלם עליה טבעת זהב עם אבן, אחר כך נעשה
אירוסים וחינה, ואב-שלך החרמן יפסיק לעשות עיניים לאשתי השאפה,
והכלב שלכם... מה לא שלכם? כן, כן, זה מהמספרה... מה-כפת לי של
מי המלעון הזה, אתה באת איתו. שהוא, הכלב, יפסיק לחרבן לי
בסוכה, רק אחר כך אני ארשה לך לנגוע ביד שלה, ורק אם היא
תסכים. ברור? ושלא תעיז להביא לי את הקריז, כי כל הבריזה לא
תקרר לי את הקריזה. וואלה, יצא לי חרוז.''
אז הם השלימו, וכאילו סוף הדרך אבל אני ברחתי לחדר שלי, בוכה.
וכולם באו לנחם אותי, ולא פתחתי להם את הדלת כאילו? ואז הכוסון
הת-ח-נ-ן שאפתח, ושהוא אוהב אותי. פתחתי, וכולם השאירו אותנו
לבד, ושמענו אותם מדברים על חתונה כאילו, או לפחות אירוסים.
אז לא שמו לב שבינתיים הכלב... לא חשוב. יצאנו, כאילו פעם אחת?
ואז הוא שלח ידיים כזה? ואמרתי לו שילך להזדיין עם החברות שלו,
אז הוא הלך.
הרבה לא הבנתי מהסיפור, אבל אני מקווה שקורא אינטליגנטי בגיל
הטיפש-עשרה יתרגם לי לעברית מה שכתוב כאן, כאילו? איך היא
הדביקה אותי... וואי וואי, סוף הדרך. |
