דון זה הכלב המפלצתי שלי עם ריר מסביב לפה ונהמות כמו של
אריה,
כולם מפנים לדון מקום וכשיורד למטה הולך כשליט ואת ביציו חושף
בגאווה.
לפניי כחודשיים בכל בוקר כשהיה מתעורר היה יוצא לדרכו וחוזר
אחרי 20 דקות עם חתולה בפה את השאריות כמובן היה משאיר על
השטיח מנגב את רגליו ונותן נביחת שמחה הבאתי הביתה עוד חתיכה
כך במשך הזמן נעלמו חתולי הרחוב ואלה ששרדו ירדו מיד למחתרת.

דון בכה. במשך שבועות חסר לו לפזל החלק האחרון, אבל הוא התגבר
על זה וטרף את הפודל של השכנה.

אתמול בערב הורדתי אותו לחצר ומולי הגיעה בחורה פשוט פצצה.
שיער שחור עינים ירוקות, זוג שדיים שנראים משביל החלב, וגוף
פשוט אגדה.

היא נדלקה על דון ליטפה אותו, אמרה איזה חמוד, ואני בליבי חושב
אולי יצא לי משהו עכשיו. התחלנו לדבר ודון סוחב לצד השני, אני
מושך אותו אליי אבל הוא מסרב וממשיך למשוך אך אני בשלי. דון
התקרב לבחורה והוריד גוש על הנעל שלה, יש לי את הכלב הזה כבר
חמש שנים, אבל השקעה כזאת עוד לא ראיתי ממנו את הנעל לא ראו,
כי החרא ממש הטביעה אותה.
היא עמדה בלא תזוזה, ממש המומה ולא ידעה איך להגיב.
אני בהתנצלויות אין סופיות מנסה להסביר ודון בלי חשבון מתקרב
עוד פעם ואת גרביה קישט במימיו.
הבחורה קיבלה עצבים בעטה בדון, דון מסתכל עליי והחל לבכות, מה
זה דון בוכה, אמרתי לעצמי. קשרתי אותו, התקרבתי לבחורה ודפקתי
לה פצצה לפנים, הבחורה בכתה כמו ילדה קטנה והלכה הביתה עם קקה
של דון וחמש אצבעות על הפרצוף.
כך דון הלך בחנייה עם ישבנו מתנדנד מאושר מהסטירה שהורדתי
לבחורה.

אתמול היה לו יום הולדת לקחתי אותו לחנות כלבים, הוא רצה שרשרת
לצוואר ממש נעצר וליקק אותה, לא זז ולא ויתר עד שלא קניתי
אותה.
נראה לי שהוא ארס.