הוא ישב במכונית שלו,
במיזוג אויר שלו,
צומת תל אביב חולון.

חם, חם היום.

אני ישובה על הקטנוע, מושב שני.
הוא מביט אלי במכונית ההיי טק הלבנה שלו.

האותיות האמריקאיות הכחולות מתנוססות שם בקצה,
על יד מיכל הדלק.

הוא מביט אליי כשידו קמוצה שעונה על החלון,
מחייך חצי חיוך, כמצפה לתגובה.

אני מסיטה את המבט לצד השני באינסטנקטיביות של כוסית פצועה
מגברים שרמנטיים,
השמש מכה חזק.

חם היום.

הסאב טייטל רץ בראש,
"כל הגברים חרא, כל הגברים חרא, כל הגברים חרא,
כל הגברים - חרא!!!"

חם, חם היום.

"מה את מכלילה מה? מאיפה לך לדעת שהוא חרא?",
כבר שמעתי את זה פעם איפה שהוא.
"ואולי הוא חמוד, אולי הוא לא כזה?"

מסיטה חצי מבט, חצי מתנצל, חזרה אליו,
בודקת.
המבט שלו עכשיו מוצב קדימה,
ידו השעונה הקמוצה כבר לא שעונה ולא קמוצה,
על האצבע הטבעת.

הייתי צריכה לדעת לפי הכרס...

תאמינו לי - חם היום!!!