תחת רקיע קודר נפתחה הרעה. ויצאתי.
כוכב הצפון מתווה דרך בגיא נכאים.
ערפילית נגוהות מבליחה על תהום מלחשת,
בה ימוגו ידהו כל יורדיה כצל רפאים.
אל פני להבות מלחמה השתהיתי מלכת
השקפתי אל פני בלהות מתעטף חרדה
תפילה על שפתיי עת צללתי דומם בעד תופת
השלכתי רוחי בה מנגד אל קץ לא נודע.
שועט בנתיב ביעותים במצולות אש ונפש
חוצה סערה ועשן בסתרי מחשכים
אל אופק בוער מזדחל במשעול אופף מוות
צולח שלהבת אל עבר אורות מרחקים
בלב מאבק יתבהר פתע קו השמים
השאול יישסע לגזרים וייגוז בצווחה
האופל יכלה בשאון בעתה אל הנצח
השחר יפציע על פני אדמה חרוכה - - -
טבוח,
יצאתי לקרב. |
