זיו החמה נסתתר
והים המה גליו.
בתהום מצולות מחשכים יצפין סתר
ונגה אור ירח חיוור לעת ערב עוטף ארגמן:
הים יזכור.

הים ידע
כיסופי לב.

היה לך לבי למנחה ונגה אור ממעל
בסתר עמקי עלטה אז סודי חרש רד
אשליך מנחתי דומיה והים יזכור מצולות סוד
לנצח יצפין את סודי תחת רחש גליו

הים יבין
מסתרי רוח.

נישאה דמותך
נשקפת מזהרת ממעל
והאדימו ארובות השמים
ונסתתמו כל מעיינות תהום רבה
והיה לעת ערב יהיה אור
והיה האור כחומה בצורה מרגלותיך
ואדוה על פני הגלים.

לא יועם זוהרך.
מצולות ים אומרות סוד.
אור כוכב ילטף חרישית את החול הלבן
הלוא גם באשמורת הלילה הקר מכולם לא יועם זוהרך
הרוח תדאה ואיוושה חרישית אדישה תרפרף על המים
וכאבן תרד מנחתי אל קרקע המצולות לעולם ועד

והים יזכור.
והים יודע היטב.
כל הנחלים דם ליבי
וכל הרוחות מגידות צפונותיך
אם מעוות לא יוכל לתקון
היו דמדומי הרקיע זכר אהבתך
והלכתי אני אל מקום דמדומי ארץ אהבתי אותך.

הים המה גליו וליבי המה.

ועוף השמים יוליך את הקול אל ארבע כנפות הרקיע
ושמעה הארץ והיה למכאוב המישור והרכסים לדמעה
והיה לעת ערב,
יהיה אור
והים יהיה נוח

והיה ליבי כאבן במצולה
וקצף על פני המים