היא נפרדת מיונתן בברכת "שבת שלום" מאולצת והוא מחייך חיוך
שמעולם לא חייך קודם, חיוך שכל כך מזכיר את אלעד. פתאום היא
נזכרת ביום ההוא במרכז, שהיא ראתה את אלעד עם הנמוכה ההיא,
הבלונדינית. היא נזכרת שאפילו לא היה אכפת לה. למרות שזאת בכלל
הייתה אשמתה, איך היא לא שמה לב שזה קורה לה מתחת לאף. אבל זה
העבר. בכל מקרה, עכשיו יונתן פה, אז היא מחליטה ברגע האחרון
לקפוץ עליו ולהכריח אותו לחזור אליה הביתה. אחרי שעתיים, ככשוב
הוא יוצא, היא אפילו לא אומרת להתראות. טורקת את הדלת כאילו
בכלל עשתה לו טובה שהכניסה אותו. אז הוא צועק לה שהיא שרמוטה
ובורח.
יום למחרת הוא מתחנן בהודעות שתכניס אותו הביתה שוב, אבל היא
לא שמעה את הרטט של הפלאפון. היא כבר הייתה עסוקה עם יוסי.
שבוע אחרי זה יוסי זרק אותה. פעם ראשונה שמישהו זרק אותה באמת,
לא ניתק קשר או משהו כזה, פשוט אמר לה "אני לא רוצה שיהיה
בינינו כלום", פעם ראשונה. אז זאת הייתה גם הפעם הראשונה שהיא
רצתה בן שנפרד ממנה. אז זאת הייתה הפעם הראשונה שהיא בכתה על
בן (אבל זאת הייתה הפעם השניה שהיא התגעגעה).
למחרת היא ראתה את יוסי במרכז עם אותה בלונדינית שאלעד היה
איתה אז, ממזמן, ופתאום זה הכה בה, שגם היא ככה, כמו
הבלונדינית השרמוטה הזאת. זה בדיוק מה שענת שהייתה עם אלעד
חושבת עליה, או שרית שהייתה עם יונתן או רוויטל שהייתה עם
יוסי. בעיניהן, היא סתם ג'ינג'ית מטומטמת. אז היא צבעה את
השיער לחום והחליטה לא לצאת מהבית יותר, רק לבית ספר מדי פעם,
כשממש צריך. עם הזמן היא התרגלה לחיי רווקות, בלי מישהו שיחבק
אותה בלילה, בלי מישהו שיצעק עליה ביום. בלי מישהו שיבקש אוכל
או מישהו שיגיד לה מה לעשות. רק היא, לפעמים ההורים או אחותה
הקטנה. ואז, יום אחד, כשהלכה לקנות חלב היא פגשה את אלעד והם
קבעו להיפגש במרכז. היא לא הלכה. בשביל מה, בשביל לראות אותו
מסתובב עם הבלונדינית הכוסית ההיא?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.