הילי דורון / כשניפגש |
יהיה זה ביום בו השמיים יפלו.
כשניפגש,
יהיה האושר בי דבוק.
יתכנס הוא עם עצמו,
לבדו, בתוך ליבו.
זוכר פנים מביטות,
חובקות ומחייכות.
כשניפגש,
לא יהיה זה עוד זיכרון.
וכשישאל לאן ומדוע,
הולך עוזב לו זיכרון.
וכך עובר לו עוד שבוע,
וכבר בא הגשם הראשון.
כשניפגש,
לא יכה בי עוד הגעגוע.
וכך כל יום אשב,
אחכה ואחלום,
רק בכם אזכר.
ניפגש,
אם ניפגש,
במקום שבו אין חשכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|