|
בנית בך מרתף עינויים
מרוצף משקעים של כאב
הכל חתום ונעול שם בפנים
עיר מקלט לייסורים של הלב
מידי פעם נפלטת החוצה צווחה
קריאת אין אונים מתנשמת
מחפשת חריץ בחומות שסביבך
רוקמת שירה מנחמת
בקול מלאכים אתה שר דמעותיך
מפזרן אל אוזני אוהבים
ולרגע קלוש מרכך משקעיך
ומרגיע ימים דואבים
רציתי לעמם פעימות העבר
להשקיט גלי כאבך
למחתם ברכות מלאת אהבה
כאגלי זיעה מגופך
חייכת אלי, מבטך כה עצוב
מנחם במילים של הגות
והתום שבך נעלם לבלי שוב
מתמוסס אל שלהי הבגרות |
|
|
היי, תצטנן
בחוץ, איש!
רחל המשוררת
מתעקשת לעברת את
"יו, צ'יל אאוט,
מאן!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.