"דיי, אני כבר סיימתי שנה ראשונה באוניברסיטה וזה לא יכול
להיות שאין לי אינטרנט!" ספק אמרה ספק צעקה תמרה על כל מי שהיה
מוכן לשמוע. "אז תעשי, זה לא כזה מסובך" ענה לה השותף לדירת
השניים וחצי חדרים שדווקא הבין במחשבים, ובאקט דרמטי יוצא דופן
של טוב לב ערך סקר מי הספק הכי זול ומי נותן את התשתית הכי
טובה, וזה קרה - נהיה לה אינטרנט.
היא נכנסה לאתרים של החוגים באוניברסיטה, היא בדקה אימיילים
אחרי שלא בדקה כבר חודש, היא גם ענתה כמעט לכולם, אפילו לחלק
באנגלית. היא נכנסה לאתרי מחקר וביולוגיה ואפילו לאתרים
שמפרסמים יצירות, אבל אז היא הרגישה שהיא נורא לבד. היא נזכרה
שהחבר הכי טוב שלה פגש את מי שבן זוגו בשנה האחרונה דרך
האינטרנט וחשבה לעצמה, אם הוא יכול אני בטח יכולה. אני לא אשקר
שם לאף אחד. אני נראית טוב, אני חכמה, אני סטודנטית, בטוח יש
שם אנשים כמוני.
והיא נכנסה לצ'אט. עשרות אנשים פנו אליה, אבל מרובם הגדול היא
התעלמה.
היא פתחה בשיחה עם איזה אחד שקרא לעצמו משתחרר מקבע.
השיחה בין דוכיפת שלוש למשתחרר מקבע זרמה היה להם נחמד. הם
צ'וטטו ארבע שעות ואז דיברו בטלפון עוד שעתיים. היא כבר לא
זוכרת על מה הם דיברו, היא כבר הייתה נורא עייפה, היא לא ידעה
פחד - היא חשבה אני אפגש איתו במקום ציבורי, מה כבר יכול
להיות. מקסימום הוא מכוער, אבל נהיה במקום ציבורי, הוא לא
יאנוס אותי...
הוא אסף אותה במכונית והם נסעו לטיילת. לא היה להם על מה לדבר
זה היה נורא מביך, לא התחשק לה כלום. לא לדבר ולא לשתות לא
לאכול ולא להקשיב היא שאלה אם יש לו איזו שמיכה ישנה באוטו כי
בא לה לשבת על החוף - זה היה מוזר, היא ממש שונאת את הים,
במיוחד את החול.
הם התרחקו מההמון ולאט לאט השיחה חזרה להיות חלקה ושוטפת היא
נשענה עליו. הוא נישק אותה ברכות - הוא היה מקסים, היא הייתה
חמודה. למרות שהוא ממש לא הטעם שלה... הוא היה שחום וממש גבוה
ורחב. היא צחקה עליו שהוא ענק, הוא טבע בעיניה הכחולות .
הוא החזיר אותה הביתה. הוא ידע שהיא בחורה הגונה שלא שוכבת עם
כל דבר שזז, ולכן רמז בדרכים עקיפות מדי שהוא רוצה לעלות והיא,
ברור שהיא סירבה. הם נשארו במכונית החונה ברחוב מרחק שני
בניינים מהדירה של תמרה. בסוף היא הלכה.
למחרת בבוקר התעוררה תמרה מלאת חיוכים ומיד התקשרה לחברתה
הטובה יעל כדי לספר לה כמה כיף ומדהים ואיזה מאושרת היא. היא
סיפרה לה כל מה שידעה עליו, שהוא בן 25 ועכשיו השתחרר, הוא היה
קצין בצנחנים, איזה משהו חשוב ביחידה סודית ומובחרת ועכשיו הוא
טס ללונדון לחברים שלו להירגע כי הוא מתחיל ללמוד עוד מעט. יעל
כמו חברה טובה פירגנה, "איזה יופי תמיל'ה, אני מה זה שמחה
בשבילך, אני רוצה גם". "אין בעיה," אמרה תמרה, "בואי אליי, אני
גם ככה צריכה ללכת לסיים איזו עבודה בספריה. שבי אצלי, תתחברי
מהאינטרנט החדש שלי ותמצאי לך גם מישהו." לאחר מכן היא התקשרה
לבחור שבכלל קוראים לו אורון, וקבעה להיפגש איתו בערב. "סביבות
אחת עשרה -שתיים עשרה," זרקה לאוויר. אורון מיד הסכים, גם היא
מצאה חן בעיניו למרות שהוא אוהב יותר כהות.
תמרה הלכה לספריה, שם היא נמצאת בחודש האחרון, מסיימת עבודות
ולומדת למועדי ב'. ככה זה ביולוגיה וככה זה תמרה. יעל הגיעה
לדירה של תמרה, יש לה מפתח. הן החברות הכי טובות מאז ומתמיד
ושום דבר אף פעם לא הפריד ביניהן. הן היו שונות מאד: יעל הייתה
יותר פתוחה, פחות לחוצה, יותר זורמת, תמרה הייתה שמרנית,
רגשנית, פחדנית ובעיקר חשדנית, היא לא נתנה אמון באנשים כל כך
מהר. תמרה השאירה ליעל פתק:
" היי יעלי,  תכנסי לצ'ט של פיטפוטים ואנשים תבחרי לעצמך שם
דבילי של חיה אני למשל קראתי לעצמי דוכיפת שלוש. לחמישה
הראשונים שפונים אלייך אל תעני ועם השישי תתחילי לדבר. ד"ש,
אהבה ובהצלחה לך ולי ולכוווולם - נשיקות - תמי."
יעל עשתה כדבריה ועד מהרה פצחה בשיחה קולחת עם מישהו.
יעל ממש שמחה, היא לא האמינה כמה זה קל, יותר קל מלצאת לאיזה
בר פיק אפ דבילי. היא צחקה, אפילו לא צריך להתלבש יפה ולהתאפר,
חשבה לעצמה...
הבחור שאיתו צ'וטטה היה ממש נחמד. גם לפי התיאור שלו הוא מצא
חן בעיניה. היא החליטה, כהרגלה, לזרום.
ג'ירפה נמוכה: טוב אתה נשמע לי אחלה אחלה גבר, בא לך להיפגש?
משוחרר  טרי: כן, למה לא.
ג'ירפה נמוכה: סבבה, אז נפגש בפאב קרלוס, אני אשב בקצה הבר.
משוחרר טרי: טוב.
ג'ירפה נמוכה: אתה תזהה אותי - אני אלבש שמלה ורודה.
משוחרר טרי : אני אלבש חולצת פסים כחול ירוק.
ג'ירפה נמוכה: זה נשמע רע... נקווה שהיא לא תישאר עליך לאורך
זמן.
משוחרר טרי: באיזו שעה?
ג'ירפה נמוכה: אני אהיה שם באחת עשרה וחצי בדיוק ואני לא סובלת
איחורים גם לא אופנתיים.
משוחרר טרי: אני אהיה שם!
ג'ירפה נמוכה : (-;
משוחרר טרי: רגע, לא אמרת לי איך קוראים לך?
ג'ירפה נמוכה: יעל, אבל כולם קוראים לי יעלי. ולך?
משוחרר טרי : אורון.
פתאום נפל ליעל האסימון - רגע זה לא הבחור שתמי קבעה לצאת איתו
, אותו בחור  שהיא כל כך מתלהבת ממנו? כמה כבר בחורים שהיו
קצינים והשתחררו בזמן האחרון יש? ושקוראים להם אורון - זה שם
יחסית נדיר.
היא שלחה יד רועדת לנייד והתקשרה לתמרה . "תמי", אמרה בקול שקט
כאילו היא בספריה ולא חברתה הטובה," לבחור הזה שלך מהאינטרנט
קוראים אורון?" "כן" ענתה תמרה, "למה?". "כי דיברתי איתו עכשיו
באינטרנט. קבעתי להפגש איתו בקרלוס באחת עשרה וחצי בדיוק", "גם
אני קבעתי איתו היום בערך באותה שעה," ענתה תמרה, משתדלת לא
לצחוק בקול רם כי היא בספריה.
יעל התחילה להשתלח בו - יא איש רע אחד, כתבה, אתה יצאת עם תמי
ואפילו קבעת איתה היום, חשבתי שהיא מוצאת חן בעיניך , למה אתה
קובע גם איתי? מה היא לא מספיק טובה לך?
אורון התבלבל ולא ידע מה לענות, אז הוא ישר תקף בחזרה - תמרה,
זו את?
לא! ענתה יעל, תמרה בספריה, לומדת. תתקשר אליה. אורון לא
האמין, הוא היה בטוח  שהיא עובדת עליו.
הוא התקשר לתמרה, שכבר השלימה עם המצב. היא ענתה, אמרה שהיא
בספריה ולא יכולה לדבר עכשיו, שינסה עוד שעה.
בינתיים יעל התנתקה מהמחשב, לקחה את הרצועה, קראה לכלבה של
תמרה וירדה איתה לטיול. אם אני לא מוצאת מישהו באינטרנט, אני
אמצא עם הכלבה מתחת לבית. זה לפחות  קרוב וגם רואים עם מי
מדברים.