אפי כהן / בכי |
אני בוכה, וכבר עולה האור
יונה בודדה יושבת על עדן החלון
אני מציצה אל עץ האלון
שם התנשקנו בפעם הראשונה,
שם עשינו אהבה עדינה וטהורה,
שם דמיינתי איך הוא חוזר אלי,
חוזר על בירכיו וקורא לי: "אהבת חיי".
האור הופך לחושך,
ובוהק הרקיע מתמלא באובך,
עוד יום עובר לו לאיטו,
עוד יום חולף ואני לא איתו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|