|
לא זקוקה להם יותר
כמו רכבות שחולפות מולי במהירות ..אחריהן רק הרוח
ועוד כאב להוסיף לרשימה
שלא אאבד בגללם את טיפת התקווה שנשארה ..
דף חדש. דמות מרכזית. אני
ואני על הדף הריק מרגיש כמו חוף שקט, בלי דאגות, בלי
אכזבות...
רק אשליות
אני הים השמיים והרוח...
מחליטה לחיות בתוכם
כי אם אצא החוצה
תישאר רק השתיקה שלי
מלבדם |
|
|
אחרי שגומרים
לדבר הקול שלנו
ממשיך במרחב.
המילים מתבלגנות
והופכות להמיית
הגלים, לקול
הרוח, לרשרוש
העצים...
אם נפסיק לדבר,
העולם ישתוק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.