קרה לכם פעם שהתאהבתם באדם הלא נכון, ולמרות שבשלב מסוים ידעתם
שהקשר הזה רק הולך לפגוע בכם המשכתם בו בגלל אהבה?
טוב, לי זה קרה, קורה כל הזמן בעצם... אני אפילו לא יודעת איך,
זה פשוט קורה.
כל פעם אני אומרת לעצמי "זו הפעם האחרונה", "זה לא יקרה שוב",
"לא אתן לעצמי להיפגע שוב", וכבר נפגעתי הרבה מאהבה...
אתם בטח חושבים שאני איזה מטומטמת שלא יודעת מה היא רוצה, זה
לפחות מה שהם חושבים.
אפילו עכשיו, כשמצאתי את אהבת חיי, נסיך החלומות, האחד שאין
לתארו במילים, הם לא מאמינים שאוכל להנות מהאהבה. "את כל הזמן
מתאהבת בבחורים שיפגעו בך", "הוא בדיוק כמו כל השאר", נמאס לי!
אני מרגישה כאילו משהו לא בסדר איתי, אבל זהו, הפעם זה אמיתי,
אני מרגישה את זה!
אני לא משוגעת, אני בטוחה שהוא אוהב אותי. הנה, תראו, הוא שלח
לי היום פתק בשיעור מתמטיקה, איזה מתוק, האהוב שלי, הוא כתב לי
שהוא אוהב אותי, אני לא ממציאה, אתם יכולים לראות בעצמכם.
אבל לא, הם עדיין לא מאמינים, הם עדיין בשלהם - "הוא יפגע בך",
אני לא יודעת מה לעשות... אני אוהבת אותו יותר מכל דבר אחר
בעולם, אבל מה אם הוא באמת כמו כל השאר... מה אם גם הוא יפגע
בי... אני לא חושבת שאוכל לעמוד בעוד אכזבה מצד האהבה, לא! זה
לא יקרה! הוא אוהב אותי, אני בטוחה בזה! אני בטוחה בזה? אוף,
מה לעשות? אולי הם צודקים, אולי משהו באמת לא בסדר איתי? אהבה
היא דבר כל כך טוב ויפה ועם זאת כה מייאשת ופוגעת, ואני? מה
עשיתי שנגזר עליי לסבול כך? מה עשיתי?