הוא ישב בתחנה... לא היה לא כל כך מה לעשות
הוא רק רצה להביא את הבירות והאוכל וללכת הביתה, לתת לעיניו
מנוחה מהיום המפרך שהמוח חייב אותן להסתכל על אנשים בעלי
חשיבות מזערית בשגרתו.
השמנה והרזה (ששתיהן אגב, היו חברות די טובות והכירו אותו
היטב) ישבו והשמנה מצצה בתאוה את האייס קפה שלה... הוא קנה
בקבוק קולה וחיכה איתן בזמן שהעובדים שטפו לשמנה את האוטו.
פתאום בקבוק הקולה הזה נראה כל כך חינני. כל כך מעניין. יכול
להיות שזה היה שיעמום ותו לא אך פתאום מאוד התחשק לו לשחק עם
הבקבוק, ליצור קשר איתו.
בהתחלה הוא הקפיץ אותו באוויר כאילו הוא תינוק בן שנתיים, אחר
כך העמיד אותו על הרצפה על הראש כמעין לוליין, כעבור דקה
הבקבוק מצא עצמו הפוך על כף היד של בעליו וניסה לשמור על
יציבותו.
הבחור רצה כבר לקחת אותו הביתה ולהשכיב אותו לישון... הרי עבר
עליו גם יום די מפרך...
הבקבוק רצה לשחק עוד ועוד. הוא אפילו חייך אל הבחור (וכשבקבוק
מחייך זה תמיד סימן טוב!)
"ממממ, כן"
השמנה והרזה הסתכלו על הבחור כאילו נפל ממאדים למרות שנפילה
כזאת הייתה הורגת אותו משתי סיבות עיקריות:
א) בחלל אין חמצן ולבני האדם המבוססים על פחמן אין את האפשרות
לנשום חומר אחר חוץ מחמצן (וכמובן "חומרי אוויר נלווים" כגון
חנקן, פחמן דו חמצני וכו') ולכן הוא היה מת מחוסר חמצן (שהיה
מנתק לו את המוח וגורם לו מוות בתוך שתי דקות)
ב) גם אם היה שורד את כל התהליך שהתרחש בסעיף א', הייתה לו את
שכבת האוזון לעבור (האטמוספירה) שידועה ביכולתה לשרוף כל עצם
שנכנס לכדור הארץ ולכן הוא לא היה שורד את החום (10,000 מעלות
צלסיוס)
סיפור זה יוצא מהנחה שהוא כן שרד את כל זה ולא המציאו
טכנולוגיה לכך ולכן השמנה והרזה הסתכלו עליו במבט מופתע למדי
(אך לא יותר מדי מופתע כי הן האמינו בכוחות הנסתר).
השמנה והרזה לא ידעו למה הבחור ממלמל.
והבחור החזיר להן מבט מפחיד שהכריז בסתר על מלחמה כנגדן וכבעל
ברית הוא לקח את הבקבוק. אך מה לעשות שבדיוק באותו רגע הבקבוק
נפל מידיו והבחור התעלף.
נו טוב, הוא לא באמת התעלף... אלא היה מופתע. שבריו של הבקבוק
השתקפו בעיניו של הבחור כגפיים, לב, מוח, ראש ונשמה... הוא ראה
את שברי בנו על הרצפה. הוא הרים אותן בזהירות והשמנה לקחה אותן
וזרקה לפח.
ברגע ששבריו של הבקבוק נכנסו לפח הבחור פרץ בבכי נוראי...
משחקו נעלם. ייסוריו החלו. לבסוף הוא הפסיק לבכות והשמנה והרזה
לקחו אותו עם האוטו (הנקי ומצוחצח להפליא) ליישוב ליד. הוא קנה
את הבירות והוציא אחת לעצמו...
היא קרצה לו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.