היו הם שניהם על סף התמוטטות.
לא אהבה...
לא שנאה...
לא אושר...
לא קינאה...
לא שמחה...
לא עצב...
ללא שום תחושה הם ישבו שם באחד החדרים
בארמון הממלכה, משולבי ידיים מכונסים בעצמם.
מביטים זה בזה בעיניהם השרוטות בלי שום טעם
לחיים החרוטות שנחרצו לעיניים.
נוצצות עיניה מסנוור החרב שמחזיק בידו, הנסיך.
דרכם הייתה דרך האהבה, האושר והשמחה.
בלי שום התנסות בחיים התחילו לסלול את חייהם, עד
שאותו יום הגיע. יום בו הם וויתרו על ניצחונם.
כוחה של ההצלחה גברה עליהם, והכניעה אותם.
האנרגיות ששררו בהם לא הביאו להם מנוחה.
הניח את החרב שבידו ולקח את בקבוק הרעל, ואז קולו
אמר: אני מוכן!
ואת?...
דמעו עיניה בדמעות אימה והנהנה בראשה שכן.
לגמו שניהם מהבקבוק וחיכו, חיכו לרגע שבו
הרעל יחרוץ את גורלם.
האנרגיות התחילו להשתולל ושיכרות הרעל התחילה לפעול.
זינקו ממקומם וקפצו אחד על השני בנשיקות אימה.
האנרגיות הפיקו תשוקה בלתי הפיכה, והרעל
סיבב להם את הראש למצב של טירוף, וכל זאת
כשזה קורה, הם מודעים לכל המעשה.
עיניהם התחילו לנצוץ מההרגשה שהתחילו לחוש.
לפתע נשמע צרחה, הייתה זו חדירה עמוקה של הפעם הראשונה.
ידיו ליטפו אותה ברכות כשהוא עובר חלק, חלק, בגופה.
חום גופם הגיע כבר לארבעים מעלות, שניהם חמים נורא.
כוח האנרגיה גובר, והנה שוב הייתה צרחה,
האורגזמה הראשונה בחייה, הוא ממשיך וממשיך
והנה הגיעה גם האורגזמה הראשונה בחייו.
הם לגמו את טעם התשוקה שמעולם לא טעמו, שניהם שוכבים שם
עירומים.
ונגעה בקולה לראשונה באמירת המילים, אני אוהבת אותך... ושוב
אמרה
אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך, כשלפתע לא
היה לה מענה.
כשהיא מביטה בבקבוק הריק, לפתע החלה לחוש עצב רב, החלה לחוש
שמחה ואושר לגילוי האהבה, שנאה לעצמה שלא שמה לב לזה קודם לכן,
קינאה
לאחרים, האחרים שאוהבים והנאהבים.
ליבו היה תמיד אהוב אך הוא לא ידע זאת ולא ידע עוד לעולם.
למרות שידעה שהולכת למות, לא יכלה עוד לשאת את כאב האהבה,
לקחה את חרבו והחדירה אותו אל ליבה שלא יחוש עוד אהבה.
נחרץ גורלה וגורלו. לו רק ידעו מה זאת אהבה שניה קודם לכן,
היו ממשיכים את חייהם וגוברים על ההצלחה.
לו רק ידעו מה זאת אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.