לאחר טיול (כהורה מלווה) בגן החיות התנכי בירושלים

כילד, צילמתי בזכרוני חיות,    
שלל פסים וריחות, ערב רב של קולות,
קש בכלובים, ילדות צוהלות    
ונוצה מתהוללת  ברוח.


היום עם מצלמה,  לוכד קלסתרים,  
בשבילים עטורים שלל פסים וריחות,
ביתן מזוגג, קופאית צעירה,  
מטפל מתבוסס בסחי אריות.
ילדות    צוהלות   וזקן עם נוצה  
מתעבה ועמום  החלון


עכשיו אוחז עכבר ובוהה למחשב  
שלל פסים וריחות, ערב רב של קולות,
הקש שבגרב עוד דוקר לי ברגל      
חלוני מצטלל בנשימות של הערב,
ילדות צוהלות כמו נוצות, לא יודעות
איך מתות  החיות של הילד.

מילים: אפרים ושבתאי
לחן ביצוע אפיה וניגוב: אני