יושבים ומעשנים. אף אחד לא מדבר.
מדמיינים שהעשן משלים לנו את החסר.
מאפרים על הרצפה שמקבלת את הדין.
גם אותה, כמו את כולנו, אף אחד כבר לא מבין.

מי שיש לו זמן נשאר ומי שאין לו - מתרומם
מתפלל בתוך תוכו שהמשמרת תסתיים
ואז יחזור להצטרף לחבורת האבודים
שנרגעים רק כשהאפר משתלט על הורידים.

אומרים לנו שזה הורג ולנו לא אכפת בכלל.
בחבורה הזאת מותר להתגרות קצת בגורל
ולשוב כל שעתיים מהאור לערפל
העיניים ישרפו אם תנסה להסתכל

אז אם הראש שלך צלול והגוף שלך חזק
אנחנו ממליצים לך לשמור על מרחק
ולא כי לא נסכים שתצטרף לחבורה
פשוט אם תכנס, כבר לא תצא בחזרה

כי לחיות בתוך החומר זה ממש פשוט ונוח.
זה עוזר לך ללכת כשאתה רוצה לברוח
וזה מכניס אותך לברית שתמשך אולי שנים
של חבורת האבודים שיושבים ומעשנים.

כולם כאן נושמים אותו אוויר מלוכלך
וכולם כאן מסתתרים מאחורי אותו מסך.
כולם כאן מבינים שכבר מזמן נגמר הכוח
וכולם כאן נזכרים במה שהם רצו לשכוח.

אז אם תבוא, תבוא בשקט
כי אסור כאן כאן לדבר.

אל תפריע לעשן להשלים את החסר.