|
ובמותי גאה צערי והשיבני חיים
מסע אלונקות נשכח הגיע לאמצעו
רציתי לנשקה אך זמני
אזל מזמן
ובחיי ידעתי והרגע ראיתי
תמימות בתחתונים וחזיה
וכמו נשיקה כאב הרגע
שלא חיה לא מתה רק
נותרה באוויר חנוקה מרומה
לאביטל 1995 |
|
|
עקב עומס,
אפשרויות החשיבה
במוח שלי
חסומות.
אחד שכתב את שמו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.