רבות תהיתי מה אעשה כשאשתחרר
אסע לאוסטרליה להודו ולחומר כלשהו אתמכר.
הרי מה יש לי פה אחרי 4.5 שנים בצבא,
תור ארוך בלשכת עבודה.
מה גם שאצטרך ללכת למשרד הפנים ומשרד הרישוי,
כי תמונותיי כבר נראות כמו אחד שזקוק לפיצוי.
ארץ אוכלת יושביה ומשום מה היא אף פעם לא שבעה,
אדם לאדם זאב ודור שקיבל כבר את הכל על מגש של כסף.

הרי מה יש לי פה
יש לי הכל: אנשים שעוזרים לי בכל מצב ושכול.
איפה אמצא עוד מקום שבו כולם מלוכדים, כולם למען אותה מטרה
שכן רק בארצנו הקטנה "עינו תמיד פקוחה".
להזכירכם יוםטוב פעם בשנה, גם אם השנה המאזן מופחת,
ותוכניות טלוויזיה כמה ירודות שיהיו מתחרות ביניהם מי יעזור
יותר לזולת.
וכל החגים, איפה אפשר לחגוג אותם בלי חשש מפוגרום
כיף לי ללכת למרכז העיר ביום כיפור ולכל השכבה להגיד שלום.
אפשר לדבר עוד הרבה אך אתן לכם להוסיף עוד שורה
כי בסופו של דבר אין לנו עוד מדינה.