לילה יורד על אגם טאנצ'אי ואני עמדתי מלכת,
עוצר באמצע הפסיעה.
שם במרומי ההרים, ראיתי בפליאה,
נשר מרחף מחליק על המים..
הנשר נשמתי הוא,
נשמתי המחפשת מטרה.
לסערת נפשי בקשתי מזור,
בחיקך חשבתי שאמצא אשר חיפשתי,
בין שדיך חיפשתי נחמה.
נפשי המיוסרת, נשמתי המייחלת,
מחילה מבקשת על אשר לא עשתה.
נשמתי העיפה ממשא החיים ביקשה את אשר לא תוכלי לעולם לתת.
בימים רחוקים, מחקה בת בלייעל את נשמתי,
בסער האימה, בסער הרגשות, עצרתי,
לעולם לא תביני צפונותיי, לא תצליחי  רדת למשא כאבי.
שם באגם טאנצ'אי חדל מצעדי ונדם.