|
פתאום כשהיית מחובר
נדהמתי לגלות שהיו אלה ידיי
אשר עשו את הבחירה
בין אם לנתק אותך או לא
וניתקו הן את כל אשר
התחבר אליך
בעקיפין או באופן ישיר
למעשה.
פתאום שנתת אות של הבנה
הופתעתי לגלות שהיה זה ראשי
אשר לראשונה לא מצא אצלך כל חלק
שמתחבר לפאזל של הבנה
וברגע אחד הבנתי
שאין לי חיבור אליך כלל.
אז דלקה השמש מחוץ לחלון שלי
והכניסה בי תודעה חדשה
לראשונה יכולתי לומר לך
שהמציאות עולה על כל דמיון.
ולקחתי לי כמה רגעים
חשבתי על אשר שייך לעברי
אז הופיע הירח מעל לראשי
ודומה היה לי שמאוחר
כמו חוט ארוך עליו מושחלות החלטותיי
גם זו הושחלה כעת
והחלטתי
כי על הנכון יצביעו מחוגי שעוני
וכבר נגמרת בי מזמן
כל שהיית לי הוא תחנת מעבר
בה הרכבת נעצרה לעיכוב זמני. |
|
|
עם כל הכבוד
למקרה המצער
שקרה שם,
מה זה השם הזה
קוטאותי?
ולאן נעלם
צבוטאותי?
שגם זה לא שם מי
יודע כמה...
אבל הוא בחיים
אז לא מדברים
איתו.
אבל קוטואותי,
מה זה?
בצבוטאותי לפחות
יש תאור של
פעולה וזה אולי
מובן או מועיל,
אבל מה זה
קוטאותי, זה
נשמע כמו שם של
דלקת במעי הגס!
להב בן-לאדן,
גננת במעון
לקשישים, בויכוח
פילוסופי עם
מעריץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.