שבור הוא המעקה עליו את נשענת
אם טענת שראייתך חדה היא
כיצד הוא חלף לנגד עינייך
והייתה לך
הגישה לתפוס אותו בחוזק
אך נפלת משהיה כבר מאוחר
ויחד עם המעקה
נמסה לה האיכות
ממנה נוצרת  את.
רבים היו הרגעים בהם
יכולת
אילו יכולת כעת לאסוף חלקים
ולחברם יחדיו לחתיכה אחת
אשר אותה ודאי היית שומרת לך
ותולה בצד החשוך של חדרך.
רצית שיחדור קצת אור
שיאיר
את הפינה הקטנה
זו שרצית שתואר
ברגע שיכנס הוא
לתוכך.
שגית אך לא לראשונה
וכיסית עצמך בשמיכה העבה
כי הוא
כבר לא יגיע
והוא
לא יחמם גופך אשר קפא.
הפינה נותרה זעירה מכפי שאת
וקר היה שם משניתן לדמיין
אז כיסית עצמך בשקרים לבנים
שחשבת שמא יהיו אלה הם
אשר יאירו את הלילה
בו הלכת לישון,
כשהתעוררת מבעוד מועד
גילית עצמך עירומה,
השמיכה ממיטתך חמקה
והיה זה הרגע
אשר מבטו שלו
כבר לא נראה.