|
רק לך ממתינה
בערב שבת
עטופה ריחות עוגה
מגירים תשוקה על גופה
ומגע מתנפנף
של שמלה חדשה
מחוללת קלילות סביב ירכה.
צלילי ערבית
של רחוב מנומנם
כמנגינה חושנית באוזנה
ושפתיה תפילה בינה לבינה-
לטעום שוב לילה
של אהבה צלולה
גם אם לא כלה היא,
לא כלה. |
|
|
לבנה: "היא
ניסתה לכשף
אותי."
דן (ברצינות
תהומית): "אבל
היא לא מכשפה!"
- דיאלוג אותנטי
מסידרת המופת
"לגעת באושר",
פרק 116 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.