כמה קל לשקוע בבוץ טובעני שנקרא דיכאון
לנסות להשתחרר ולא להצליח כי זה חזק מאיתנו.
כמה פשוט להניח לנפש לשקוע במירמור, לשנוא הכל ואת כולם
כמה פשוט לבכות, יותר פשוט להימנע.
כמה פשוט לא לדעת שישנה אפשרות, להאמין בשלילי ולשכוח כמה
טוב.
אז לא אני לא שונאת
אני לא מסוגלת
ולא אני לא כועסת
כי פשוט אין טעם
אני רק כותבת וחושבת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.