|
אני עומדת רחוק
נוגעת באופק
בקצה של שביל ארוך
מתבוננת
איך זורמים רגעים
מתפתלים
ונעלמים
כמיהה למגע
גורמת לעיניים שלי לזוז
בצורה מסויימת
מאיימת
מזכירה לי
שבין חיכוך זר
בגוף רענן
לשפתיים מתקתקות
(שגם עם אופק)
אני בעצם
לבד.
אבל זה לבד שונה...
(בין הרבה בחורות ומוזיקה די גרועה)
עכשיו זה לבד אופטימי
של שאיפה
(ונשיפה...)
והנה דמדומי יום שישי
הולכים ודועכים,
נכבים באכזריות ברוטלית,
אל תוך מאפרה...
|
|
|
I'm smoking
some hash in
Amsterdam,
alone in a
cheap coffee
shop. looking
back at my life
and find...
a spongy,
oozing pile of
black stuff
with a fat fat
women on top. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.