|
לעולם לא תדע
עד כמה אני מנסה
לא ליפול כשמביטה דרכך
והדרך מתארכת בכל נשימה
אתה סוגר את הדלת הפתוחה למחצה
אז לעולם לא אדע
כמה משלים הסוף המושלם מסוגל להיות
כמה רסיסים עלולים להתאדות
באוויר הקר שאתה מותיר לצד צפיות
והתקוות מתפללות שהעננים יתפזרו ויוכלו להיות
יותר מסתם צרור של חלומות
אם לעולם לא נדע
עד כמה מתוקה הייתה אהבתנו להיות יכולה
אם בכל נשימה אקח קצת ממך
ותרשה לי
אם נעצים את מה שידידות נפלאה
עלולה להיות ונצפה בה גדלה
אולי רק אז תרשה לי
לא ליפול כשמביטה דרכך
אם רק תרשה לי סוף סוף נדע |
|
|
זוכרים את
התקופה שהיינו
שולחים אי-מייל
בעזרת יוניי
דואר..
אח.. איך הזמנים
השתנו.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.