כביש מספר 4 לכיוון אשדוד
אין להתפתות לפניות
יתומה מרמזורים
הונחתי במפורש
לא לרדת מהכביש
מפוייח וחסר כל חן
ואני מחפשת לי עץ בצד הדרך
אספלט שמנסה להתגרות
משלח בי קרני שמש
כמו מטיל ספק בעירנותי
ודמעה מטיילת
שהיתה שם כבר בתחילת הדרך
מדגדגת את אפי
אני שבעה מתמרורים
שלושה קילומטרים ורמזור ראשון ימינה
עד הכיכר
אני מקיפה אותה וראשי סביבון
מבט חטוף במראה האחורית
הופך התבוננות מעמיקה בעבר
לעתיד לא ברור
אני עסוקה במכוניות שמאחוריי
עכשיו זה החושך שמסנוור
פנסים מהבהבים נדמים לי כמו עיניים
שנכנסות מבלי לדפוק
ואני מבקשת שיניחו לי
רק לכמה דקות. | 